איכויותיו של מחקר איכותני

המחקר האיכותני נחשב צעיר למדי בתוך ההיסטוריה הכללית של המחקר האקדמי. הוא מתבגר ומתפתח תוך כדי משא ומתן, ויכוחים, ביקורת וגילויים יצירתיים של חוקרים. חנה שחר מראה כיצד במהלך ההתפתחות של תחומי המחקר האיכותניים קנו מונחים פילוסופיים קלאסיים אחיזה בשפה של חוקריו, בשונה מהמחקר הכמותי המסורתי-פוזיטיביסטי שנשען על שפה ומונחים שמקורם בתחום המדעים המדויקים, כמו מתמטיקה וסטטיסטיקה. אחת התוצאות של עובדה זו היא שקיימות לא מעט אסכולות של מחקר איכותני, ולכל אחת מהן מושגים משלה ביחס לדרכים הנכונות – או השגויות – לביצועו. כל אלה מוצגים בחלק הראשון של הספר; בחלק השני מוצגים כהמחשה שלושה מחקרים איכותניים שונים זה מזה באופיים.

ריבוי הגישות בתחום יוצר לעיתים מבוכה בקרב סטודנטים ואף בקרב חוקרים. לכן כתיבתו של ספר זה נולדה מתוך הצורך לפרוס יריעה רחבה ככל האפשר של הגישות השונות, ובעיקר של התפיסות הפילוסופיות המונחות בבסיס הרעיון של מחקר איכותני. עיון מעמיק בתכנים פילוסופיים שנכתבו על ידי הוגים לאורך ההיסטוריה מעלה זיקות ביניהם, אשר אחת מהן היא הצורך המשותף להגיע לידע בעל תוקף אוניברסלי. אותו צורך עצמו, כלומר התוקף ויכולת ההכללה של ממצאי מחקרים איכותניים, נמצא גם בכתביהם ובהגותם של מי שעוסקים בפיתוח התפיסות העומדות ביסוד המחקר האיכותני. אולם התהליך רחוק מסיומו, והפיתוח המואץ של טכנולוגיות שונות בתחום הבינה המלאכותית מוסיף אתגרים חדשים למי שעוסקים בתחום. כמו כן, למי שמתחילים את דרכם בתחום המחקר האיכותני חשוב לסייע בהבנת מורכבותו מחד גיסא ואת ייחודיותו וערכו מאידך גיסא.

פרופ' חנה שחר לימדה שנים רבות באוניברסיטת בר אילן; כיום מלמדת במכללת גורדון. שחר פרסמה מאמרים רבים בכתבי-עת נחשבים בארץ ובעולם; זהו ספרה השביעי. פרסומיה הרבים עוסקים בעיקר בדרכים ובאמצעים להפוך את מערכת החינוך למתאימה יותר עבור ליווי של ילדים בחברה בת-זמננו.