345 עמודים

גאות מתחת לפני הים

יהודים, אנגלים, פלסטינים וירדנים במפעלי האשלג

89.00

ברבע הראשון של המאה ה-20 יצאה לדרך היזמות הכלכלית-תעשייתית החשובה ביותר בתולדות התנועה הציונית והיישוב; מטרתה הייתה הקמתו של מפעל להפקת אשלג בים המלח, חבל ארץ שהיה באותה העת מרוחק, שומם ועוין. האיש שעמד מאחורי הרעיון היה משה נובומייסקי, מהנדס מכרות, פעיל בתנועה המהפכנית הרוסית, מנהיג ציוני ובעל מפעלים להפקת מלחים בסיביר. נובומייסקי, אשר חלם, יזם, הקים וניהל את מפעלי האשלג שפעלו בצפון ובדרום ים המלח, אינו מוכר כמעט לציבור הרחב, על אף תרומתו העצומה לכלכלת היישוב ולהקמתה של תשתית כלכלית שסיעה לכינונה של ממלכת עבר הירדן.

ההיסטוריה של חברת האשלג היא חסרת תקדים במעשה הבריאה החלוצי בארץ-ישראל, מכיוון שהיו שותפים לה אישיים מרכזיים בתנועה הציונית, משקיעי הון יהודים ולא-יהודים, חברות מסחריות שונות, חלוצים סוציאליסטים שהתגייסו לעבוד במפעל בעל זהות קפיטליסטית, אנשי המחנה האזרחי ביישוב, ערבים ארצישראליים, הנהגתה של ממלכת עבר הירדן וממשלת המנדט הבריטי. במשך רוב שנותיה של חברת האשלג התקיים שיתוף פעולה מיוחד ופורה בין הגופים השונים, ועל אף הקונפליקטים האידיאולוגיים-ביטחוניים-לאומיים שהתעוררו הצליחה החברה, בהנהגתו של נובומייסקי, לעצב מודל חלוצי-ציוני של דו-קיום, תוך כדי שילובם של אינטרסים מנוגדים תחת מטרה משותפת.

פרק היסטורי חשוב זה נדחק לשולי ההיסטוריוגרפיה הישראלית של תקופת המנדט הבריטי; מעצבי האתוס הציוני-חלוצי המכונן במדינת ישראל בחרו להתעלם ממנו. הסיבה המרכזית לכך הייתה קשורה לעובדה שלאחר מלחמת העצמאות הואשם נובומיסקי בבגידה על כך ששיתף פעולה עם המלך עבדאללה, מסר לירדנים את שטחי הזיכיון בצפון ים המלח, והחברה שבראשה עמד כשלה במשימתה לנצל כראוי את משאבי ים המלח לטובת היישוב היהודי בארץ-ישראל.

 

ד"ר רן אור-נר הוא מרצה וחוקר בפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים.