דיוויד בואי

דיוויד בואי הוא הדמות החשובה ביותר בפופ האנגלי. הוא החוט המקשר הברור ביותר בין תקופת תרבות המשנה של המודס (תרבות צעירים אנגלית באמצע שנות ה-60) לפוסט-פאנק, סמל ברור לאנגליה שנמצאה בתקופת מעבר בשנות ה-70. קשה למצוא כיום אמן רוק שלא הושפע מבואי. כאמן רב-אשכולות, אשר מגוון ההשפעות עליו היה כה רחב, בואי יצר מגוון רחב של דימויים, שפה, מוזיקה ודמויות שהשפיעו על כל מה שנוצר במוזיקת רוק לאחר שנות ה-70. בואי, אשר המוזיקה שלו נטלה בנדיבות אלמנטים החל מעולם הרוק והקולנוע דרך עולם האופנה, התיאטרון, הריקוד, העיצוב הספרות, כמו גם מעולם הציור, הטמיע במוזיקה שלו, בהופעותיו ובסרטיו דימויים ויזואליים, שפה לא-שגרתית ומוטיבים מיניים שגרמו לגלי הערצה אבל גם לפולמוסים חריפים סביב דמותו באנגליה של שנות ה-70.

דיוויד בואי היה ללא ספק אמן אלף הפרצופים. אישיותו האמיתית (אם כלל הייתה כזו) נחבאה מתחת למסכות שעטה על עצמו כדי ליצור מסרים פרובוקטיביים, אמנותיים ופוליטיים דרך מוזיקה חדשנית. הוא היה אחד האמנים הנערצים על ידי תרבות הפאנק, להקות סינטסייזרים גרמניות, התרבות ההומוסקסואלית בלונדון, ולתקופה קצרה אפילו הימין הפשיסטי הבריטי עקב אחר התבטאויות מוזרות שלו בדבר הצורך במנהיג חזק בבריטניה המתמוטטת.

קובץ המאמרים המרתקים והמגוונים אשר מכונסים בספר זה מנסה לחשוף אחדות מהמסכות של בואי ולתאר את עולמו הפנימי והתרבותי (בין השאר הזהות הדו-מינית העמומה בתקופת "זיגי", לצד, למשל, ימי ברלין הפוריים), מגוון ההשפעות עליו (לוּ ריד, בריאן אינו, איגי פופ, אנדי וורהול ועוד) ויכולתו להשפיע אף על צעירים ישראלים בפרברי תל-אביב בשנות ה-80. זהו הספר הראשון על דיוויד בואי בעברית שחוקר את יצירתו באופן מעמיק, וככזה תורם תרומה של ממש לא רק להבנת אחד האמנים החשובים ביותר במאה ה-20, אלא אף למחקר התרבות הפופולרית.

עורך הספר, ד"ר עודד היילברונר, הוא חוקר תרבות והיסטוריה ישראלית ואירופאית. ספרו האחרון באנגלית עוסק בבורגנות הקתולית האירופאית.

תוכן עניינים 

הקדמה: הפרפר שהגיח מן הגולם

I רקע
עודד היילברונר – ' אכן, ימים מוזרים'! החברה האנגלית בשנות ה-70 כמקור לתופעת בואי
ארי קטורזה – אנגלי בניו יורק: אמריקה ובריטניה ביצירתו של דיוויד בואי (1973-1969)

II זהות
נדב אפל – 'עמדת הכול-אדם האנדרוגינית, הא-מינית': דיוויד בואי ומות המיניות
דותן בלייס – 'אני דורש עתיד טוב יותר' – נתיבים אוטוביוגרפיים בטרילוגיה המאוחרת של דיוויד בואי

III הפוליטיקה של בואי
דנה קסלר – בואי בברלין
פיל וגליה קולקטיב: 'אל תאמין בעצמך': התיאטרון הפוליטי של הדוכס הלבן הרזה

IV מגדלור אסתטי בשממה פרברית ישראלית
אבי פיטשון – בואי מן הפרברים
יונתן חיימוביץ – בעין האפלה