מתחת לפני השטח

המזבלה של תל אביב המנדטורית במקווה ישראל

99.00

זה יכול להתרחש לאחר לילה גשום במיוחד, במהלך עבודות בנייה או בעת חפירה מכוונת: חפצים מהעבר צפים ועולים מבטן האדמה אל פני הקרקע. כלים, שארי מזון, פרטי ביגוד, כלי נשק, שברי מבנים. פרורים של תרבות סמוכים אלה לאלה, דבוקים לשורשים, לעצמות מכרסמים, לקרקע. אנשים אחרים בזמן אחר השליכו אותם, סילקו אותם ממרחב המחיה שלהם והוליכו אותם לקבורה במטמנות. מתחת לאדמה החלו חייהם האחרים. שם ביקשו להתפורר, להיעלם, להתמזג עם הקרקע ותכולתה.

אתר הטמנה הוא ישות מיוחדת: מאגר של פסולת ואשפה, ארכיון של תרבות חומרית וסוג של זיכרון מודחק. ההטמנה הופכת חפצים לזבל דחוי, היא ממירה את הפסולת למופע ארכיאולוגי של תרבות קבורה. מטמנה היא גם מקום ציבורי שנולד מתוך אינטרסים פוליטיים, כלכליים ואקולוגיים, והיא הופכת עם הזמן למופע פיזי במרחב שמתערב בעיצוב הנוף ואיכות הסביבה.

ספר זה מבקש לעקוב אחר פעולות הסילוק והחילוץ של חפצים כמהלך חברתי מורכב. הוא ממוקד בשולי שדות בית הספר החקלאי מקווה ישראל, שם פעלה המזבלה המנדטורית הראשונה של העיר תל אביב. בין השנים 2016-2020 נחקרה המטמנה בעבודה רב-תחומית שהובילו היסטוריון (ד"ר ירון בלסלב), אספן (ארבל לוי), ארכיאולוג (ד"ר אסף נתיב), גיאולוג (ד"ר גלעד שטיינברג)  ואנתרופולוגית (פרופ' תמר אלאור). בשנת 2020 הוצגו ממצאי החפירה במוזיאון העיצוב בחולון.

בספר זה מתכנסים המחקר האקדמי ומעשה האומנות ומציעים יחדיו שפע מסודר וכאוטי.

עורכת הספר, פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית ירושלים.

 

תוכן עניינים:

הקדמה – עמ׳ 7
לחשוב דרך זבל
תמר אלאור

פרק 1 – עמ׳ 15
בין הרצוי למצוי:
אתגר האשפה של תל אביב
בתקופת המנדט הבריטי
ירון בלסלב

פרק 2 – עמ׳ 63
מעשה ומוסר בסילוק חפצים
תמר אלאור

פרק 3 – עמ׳ 87
כרוניקה של חפירה בזבל
אסף נתיב

פרק 4 – עמ׳ 113
המטמנה ההיסטורית של מקווה
ישראל – הזדמנות לחקר
השפעות אנתרופוגניות ארוכות
טווח על הסביבה
גלעד שטיינברג, אסף נתיב,
לדיסלב סמג׳ה, רויטל בוקמן,
ירון בלסלב, אורן אקרמן

פרק 5 – עמ׳ 141
בין צוף לתסס – משקאות
קלים בפלשתינה–א"י
ארבל לוי

פרק 6 – עמ׳ 189
הבור – חפצים שעלו
מבטן האדמה
ניל ננר ואביחי מזרחי

 

על המחברים

פרופ׳ תמר אלאור – אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית. מחקריה האתנוגרפיים
פרשו את יחסי המגדר והידע באוכלוסיות החרדיות והדתיות בישראל. בעת האחרונה
היא חוקרת תרבות חומרית וסגנון מקומי.

ד”ר ירון בלסלב – היסטוריון וגיאוגרף מאוניברסיטת תל אביב. מחקרו עוסק
בהיסטוריה הסביבתית של המרחב העירוני. בעשור האחרון חוקר היסטוריה של
פסולת וסניטציה.

ארבל לוי – ביולוג, אספן וחוקר ישראליאנה. מיוזמי פרויקט החפירה באתר
הפסולת המנדטורי במקווה ישראל.

אביחי מזרחי – מעצב ואמן עצמאי, מרצה לתקשורת חזותית. בעל תואר ראשון
בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב תעשייתי מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
בעל סטודיו לעיצוב מולטי דיסציפלינרי בתל אביב.

ניל ננר – מעצב ואמן עצמאי, מרצה לעיצוב תעשייתי ואדריכלות, בעל תואר ראשון
בעיצוב משנקר ותואר שני מבצלאל. עוסק בין היתר בפיסול, עיצוב מוצרים וריהוט,
עיצוב תערוכות מוזיאליות, ואוצרות.

ד”ר אסף נתיב – ארכיאולוג בהכשרתו ועורך לשוני ומדעי במקצועו. מחקריו עסקו
בטכנולוגיה קרמית מהתקופה הניאוליתית, מוות וקבורה בתקופה הכלקוליתית וטיבו
של נתון הארכיאולוגי.

דר׳ גלעד שטיינברג – גיאו–מורפולוג מאוניברסיטת קליפורניה סן דיגו
(Diego San-UC). תחומי ההתמחות שלו כוללים אפיון תהליכים גיאו–מורפיים
והשפעות אנתרופוגניות על עיצוב הנוף.