אנתרופולוגיה פילוסופית

האנתרופולוגיה חוקרת את ההוויה האנושית הרווחת בתרבויות אדם. אנתרופולוגיה פילוסופית מאפשרת לנו להרהר על משמעות ההוויה האנושית בתרבויות אדם. אחד המאפיינים של ההוויה האנושית, בשונה מההוויה של יצורם אחרים, הוא היותה הוויה של יצורים בעלי תרבות. במרוצתה בני אדם רוכשים תכונות ונטיות אישיות שונות המאפיינות לא רק אותם באופן אישי אלא גם את בני תרבותם ולעתים גם תרבויות  אחרות. משמע, תרבות אנושית היא חלק מההוויה האנושית, כמו שתעופה בשמים היא חלק מההוויה של ציפורים.

בין התכונות והנטיות התרבותיות המעצבות את ההוויה האנושית בולטת העובדה שבני אדם משתמשים בשפה אנושית, שהיא פרקטיקה משותפת המעצבת את חייהם, בהקנותה למתרחש בהם משמעות לשונית מעשית, אישית ומשותפת. שפה אנושית גם מחברת וגם מפרידה בין בני אדם, ודרכה נוצרות קבוצות לשוניות ותרבותיות שונות. בה-בעת, השימוש המעשי בה מבטא ומייצר היבטים שונים של חיים אנושיים בעלי משמעות אנושית מעשית, אישית, לשונית, תרבותית ומשותפת. ההכרה בתפקיד המעשי שהשפה תופסת בעיצוב משמעות ההוויה האישית והמשותפת של בני אדם בתרבויות שונות היא הבסיס לספרו של יובל לוריא.

אנתרופולוגיה פילוסופית משלב תובנות פילוסופיות מהשיח האקזיסטנציאלי של מרטין היידגר עם תובנות מהשיח הפילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין על שפה אנושית כצורת חיים מעשית ומשותפת של בני אדם. בתוך כך הוא דן בתולדות החשיבה הפילוסופית ביחס לתרבויות אדם מאז ביטויה בפילוסופיה היוונית הקדומה עד לחשיבה הפילוסופית המודרנית. הוא מאפשר לקוראים להרהר במשמעות חייהם בהקשר אישי, אנושי, תרבותי ופילוסופי.

יובל לוריא הוא פרופ' (אמריטוס) לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מאמריו וספריו דנים בפילוסופיה של הפסיכולוגיה, באתיקה, בתרבות ובהגותו של ויטגנשטיין. מבין ספריו: "מבוא לקסמי הפילוסופיה: אתיקה ומוסר"; "בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי"; "על ההוויה החברתית: קריאה מושגית בתנ"ך ובפילוסופיה יוונית".