אקווה-פואטיקה

הרמן מלוויל (1819-1891), אשר יצא בחייו ובספריו למסעות ימיים בעקבות לווייתנים, לא זכה להכרה ספרותית בתקופתו. למעשה היה זה "מובי-דיק", הרומן המזוהה עמו ביותר, שסתם את הגולל על קריירת הכתיבה שלו. אלא שבדומה להרבה אמנים שהקדימו את זמנם מתיישבת התעלמותם של בני זמנו עם התקבלותו המחודשת, התקבלות שהתעוררה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ויש בה כדי להעיד על מידת חדשנותו ואופיו המודרניסטי של הסופר הגדול הזה.

עלילתו של "מובי- דיק", דמויותיו, יצוריו וסמליו, לשונו והרעיונות המובעים בו נשזרים אל תוך הים הפתוח, אל אופקו הנסתר, האינסופי, הפילוסופי, מקום שבו פוגשים המים בשמים, שבו צפו ישמעאל ומלוויל בערגה. הספר אקווה-פואטיקה, אשר הנו מחקר שיטתי ראשון בעברית המוקדש למלוויל, מנסה להתמזג עם החומר המימי אשר ממנו עשוי הרומן. קריאתו של יהונתן דיין בספרו של מלוויל מציעה התנסות בטקסט שכמוה כהפלגה. זו הפלגה המלווה את הפיקוד במסעה בעקבות הלווייתן הלבן, אבל בד בבד מושכים זרמיו ועומקיו של הספר אל מסעות נוספים, לעבר היסטוריית הציוויליזציה והספרות, אל מפגשיהם הקדומים של האדם והים. הים אשר עליו שוטף הרומן של מלוויל גולש אל ימים אחרים רחוקים, ספרותיים וממשיים, אשר משתלבים בו ומזינים אותו חזרה בזרמיהם. הצגתם המחודשת של מפגשים מיתו-פואטיים אלה מחלחלת תחת דימויי התרבות המקובלים ומציגה תפיסת אדם/טבע ימית, פרימיטיבית, בעלת מימד מתריס וחתרני, סיפור מצולות השוכן תחת הטקסט המוכר. בנוסף לכך מציע אקווה-פואטיקה עיון פילולוגי בלשונו המימית של הרומן, לצד ניסיון לשרטט את משנתו המטאפיזית של "מובי- דיק".

יהונתן דיין הוא בוגר בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה; בוגר ומוסמך הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.