ביוגרפיה זעירה לחלום

ספרה של אסתר אורנר, ביוגרפיה זעירה לחלום, דן ביחסי הבת, האם והכתיבה. ראשיתו בפרידה בין בת ואם במלחמת העולם השנייה – אז נכלאה האם במחנה ריכוז ואילו הבת הוחבאה בכפר. הפרידה, שהובילה גם למפגש פורה עם שתי "מריות", נדונה כאן כמתוך חלום ומניסיון לפענוחו; ניסיון הכרוך בתהייה מהו מקף מחבר-מפריד בין בת ואם, או בין בת ואימהות חלופיות. מן הדברים עולה גם השאלה מהו בית, והאם אי-פעם תהיה לאותה "ילדה מוסתרת" ההזדמנות להיחלץ מתחושתו הרודפת-תמיד של בית שאוּל.

בסגנונה הייחודי משרטטת אורנר מתווים ורשמי התבוננות קצרים הניחנים באיכות כמעט מופשטת. היא נעה בין מסורת נוצרית ליהודית – בתנועה של אימוץ והיפלטות, ידידות אמיצה והיפרדות. אף על פי שמדובר בכתיבה שיש לה ללא ספק מרכיבים אוטוביוגרפיים, גם משכילינו לקרוא אנו מהססים בין האישי ללא-אישי, בין "שום-אדם" לכל אחד. בעודנו שרויים בתנועה מתמדת בין ארצות, כפרים, ערים ושפות – אנו גם נעים בין דיוקן לפרסונה, בין "הכול" ל"לא כלום".

אסתר אורנר, ילידת גרמניה (1937), היא סופרת ישראלית-צרפתית אשר מתגוררת בתל אביב וכותבת בצרפתית. "ביוגרפיה זעירה לחלום" הוא צלע שלישית לספרים "אוטוביוגרפיה של שום אדם" (הקיבוץ המאוחד) ו"סוף, והמשך" (רסלינג). כמו כן ראה אור בעברית ספרה "פיסות קטנות  של פרוזה יומיומית" (נהר).

"ביוגרפיה זעירה לחלום" תורגם לעברית על ידי מיכל בן-נפתלי, והוא מלווה באחרית דבר מעמיקה פרי עטה.