החילוניות החדשה

החילוניות כעמדה פילוסופית זוכה בספרו של שלומי ששון לא רק לסינתזה ייחודית בין תיאוריות הדנות בהקשרים חילוניים, אלא גם בהבנה מקיפה ומעמיקה של התופעה – הן מבחינת בסיס הלגיטימציה הפנימי למחשבה החילונית והן מבחינת מבט האופק אשר הפילוסופיה החילונית מתווה ומבקשת.

ספר זה מהווה חידוש למחקר הקיים ביחס לחילוניות הישראלית, שכן הוא מציג, אולי לראשונה, את הקוטב של החילוניות האידיאולוגית והאקטיביסטית. באופן הזה אנו מתוודעים לנקודת מבט חדשה הן של יחסי דת-לאום-מדינה בישראל והן של חלקים בהלכה היהודית, דרך הפריזמות של החילוניות האידיאולוגית-ישראלית והפילוסופיה החילונית-כללית. באופן מחדש, הוליסטי ורדיקלי זהו מעין כתב הגנה ותביעה גם יחד ביחס לטענה הישנה על החילוניות כ"עגלה ריקה".

החילוניות, כפי שעולה בספר זה, אינה מקרית ואינה סתמית – היא מתקיימת לאורך ההיסטוריה מתוך עולם של משמעויות פילוסופיות. אך בימינו מספר מרכיבים נוספים מאפיינים את החילוניות, כך שהם הופכים אותה ל"חילוניות חדשה". בשונה מטענות מחקריות מצמצמות, טוען מחבר הספר שאנשים לא נקלעו לחילוניות משיקולי נוחות, צרכנות, בורות וכו'; תחת זאת נטען שהחילוניים בחרו בדרך חיים מובחנת ונוכחת, מתוקף עולם משמעויות פילוסופי שאליו הם מתוודעים יותר ויותר. מעבר לכך, הטענה המרחיבה של המחבר היא שאנו בעיצומו של חילון זוחל ושקט; שעולם המשמעויות החילוני-אידיאולוגי, בין אם במודע ובין אם לאו, רווח הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. מכאן נובעת בין השאר המסקנה שקמה לה "חילוניות חדשה".

שלומי ששון הוא בעל תואר דוקטור לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית; חוקר אורח באוניברסיטת לייפציג, גרמניה; מחבר ספרי פרוזה: "תיבת ההזיות" (צ'ריקובר); "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא – איגוד הסופרים הישראלי).