היסטוריה של המלחמה המודרנית

המלחמה המודרנית היא תוצר של שלוש תמורות: אדמיניסטרטיבית, טכנית ואידיאולוגית. לא ניתן לחשוב על תמורות אלה באופן חד-משמעי כ"קדמה", אף על פי שנדמה ששלושתן בלתי הפיכות. השלוש גם לא התפתחו באותו הקצב. טכנולוגיה צבאית, למשל, יצרה את הסמלים הבולטים והמחרידים ביותר של המלחמה המודרנית: המקלע, הטיל, הפצצה האטומית.

מטרת ספר זה למקם את התפתחות המלחמה בתקופה המודרנית בתוך מסגרת תרבותית רחבה. אף על פי ששורשי ההתפתחות הזאת נטועים בהיסטוריה הצבאית, הספר איננו עוסק רק בהיסטוריה של המלחמה. עימותים אלימים התרחשו משחר האנושות, אך למלחמה המודרנית ייחוד משלה. ייחוד זה נובע משינוי תקופתי במבנה של מדינות אירופה, אשר התרחש בין המאה ה-16 למאה ה-18 וחולל שינוי בכוח הצבאי של אותן מדינות. ל"מהפכה צבאית" זו היו שתי השלכות גלובליות עיקריות: ראשית, היא הביאה אל סופה את הפגיעוּת של אירופה לפלישה ולכיבוש מן המזרח – את השחרור הזה סימלה מפלת הכובשים העות'מניים בווינה בשנת 1683; שנית, המהפכה הייתה יריית הפתיחה של מערב אירופה במסעה אל עבר ביסוס שליטה גלובלית. חוסר האיזון בין הכוח הצבאי במדינות מודרניות ובמדינות מסורתיות הלך וגדל, עד שבמאה ה-19 רק מדינות מסורתיות אחדות יכלו להחזיק מעמד אל מול השליטה האירופית. תהליכים מורכבים של מודרניזציה כלכלית, חברתית ופוליטית הניע את תופעת "האומה במדים", ובסופו של דבר, במאה ה-20, את תופעת "המלחמה הטוטלית".

עורך הספר, צ'רלס טאונסנד, הוא פרופסור בכיר להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת קיל. בין ספריו הרבים נמנים "אלימות פוליטית באירלנד: ממשל והתנגדות משנת 1848"; "מלחמות האזרחים של בריטניה: התקוממות נגד במאה ה-20"; "טרור. מבוא קצר מאוד".