המלנכוליה של אברהם

"בשיח שלי אני מעביר סוד גדול ממני ושאליו אין לי גישה. איני יודע מי אני, מה מדובב אותי, ביסודו של דבר, […] כמו סוכן-נוסע המוביל משהו מבלי שיידע מה".

ספר זה מתעד שיחה שנערכה עם ז'אק דרידה במרץ 2004, בחצר ביתו ברִיס אורַנג'יס ליד פריז, חודשים ספורים לפני מותו באוקטובר באותה שנה. השיחה נסבה על כמה שאלות ששבו להעסיק את דרידה לאורך הגותו: על חוק וצדק, אהבה והכנסת אורחים, אחריות וסוד; על מעמדה של הפסיכואנליזה בדקונסטרוקציה; על הקרבה בסצנה הפוליטית בת-זמננו; על עצם מחוות הכתיבה של דרידה שאינה רק מתארת או מפרשת אלא מחוללת אָפקטים בקרב קוראיה. כמו כן, השיחה נסבה על כמה דמויות שנדונו בכתביו בהקשרים שונים: על איש הכפר של קפקא, על שיילוק ואנטוניו גיבורי "הסוחר מוֶנציה", על אדיפוס ואברהם. "אני סבור", אמר, "שהתיאטרון, הסצנה, הפרשנות של אברהם מלנכולי, חסר אונים, הצועד באון מכיוון שהוא חסר אונים – הוא קלאסי עבור אנשים חסרי אונים […] זו ראייה מתקבלת על הדעת שאני מוכן לקבל. זה אולי סודו של אברהם…".

זהו ספרו השמיני של ז'אק דרידה (2014-1930) אשר רואה אור בהוצאת רסלינג. קדמו לו: "נפתולי בבל", "מחלת ארכיב", "תוקף החוק", "על הכנסת אורחים", "ברית-וידוי", "מתת מוות" ו"על הגרמטולוגיה".