המעבר בתעלות הדמע תקין

נוסעת ללונדון בשביל חיבוק

כל הזמן אני פוחדת שיישפך לי שיֵרד לי שיראו לי
[מתוך הספר]

ספרה של נועה צדקה, המעבר בתעלות הדמע תקין, הנו אוסף של צילומים וטקסטים המשולבים כפסיפס. ביצירתה מתמודדת צדקה עם חומרים אוטוביוגרפיים ואינה מרחיקה את האמנות מאפרוריות היומיום. גווני האפור, למעשה, הם אלה המרכיבים את יצירתה והם מנעד העושר שלה. כך, לאורך הפאזל הפרוּם הנפרש בפנינו, מתגלים חייה של אישה צעירה במשך עשור – מתוך תנועה בין תל אביב, לונדון, אמסטרדם ופולין – אישה המחפשת אחר נוכחות גופה שלה ואחר נוכחות אנושית ואורבנית בלתי מנוכרת.
בספר מצויים, זה לצד זה, אנשים שפגשה צדקה לרגע ברכבת, נופים, בני משפחה ובני זוג, כאשר במקביל, הן בצילום והן בטקסט, נחשפות תקוותיה ומצוקותיה הפיזיות והנפשיות. סיפור האהבה הנרקם בהמעבר בתעלות הדמע תקין מציג את האהבה על מורכבויותיה ויומיומיותה המדכדכת לעתים; כך נוצר מהלך מרתק של סיפור אהבה המתנגד לז'אנר של "סיפורי אהבה".
קשה שלא לחוש קרובים אל האישה הרגישה שעיניה פקוחות אל תוך נפשה ואל המרחב החיצוני העירוני שבו היא מצויה, ואל הזוג המדבר ושותק בשלוש שפות.

בפעם הראשונה שראיתי את פולין דרך האוטובוס הנוף נראה לי רך הבתים לא הכאיבו לשמיים
העצים לא הכאיבו לבתים הבתים לא הכאיבו לעצים
[מתוך הספר]

בצילומיה משמרת נועה צדקה מגע לא דיגיטלי ועובדת בנגטיב שחור-לבן המפותח בחדר חושך בידיה. תחושת החומר הבלתי מנוכר, השורה על הצילומים, מוקרנת באופן מפתיע גם מהטקסט עצמו. ואוסף הצילומים והטקסטים שיכול היה להתפס כשרירותי למראית עין, מתגלה כיוצר תנועה פיוטית מרגשת המצטברת לכדי לכידות מפתיעה של המילה והתמונה.

* מעוצב כספר אמן / דפי כרומו / למעלה מ-100 תמונות שחור לבן בהדפסת דואטון איכותית.

נועה צדקה (1967) היא אמנית החיה ויוצרת בתל אביב, בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל והרייקסאקאדמי באמסטרדם. מלמדת צילום בבצלאל ובקמרה אובסקורה. זוכת פרס האמן הצעיר (2001), פרס עידוד היצירה (2004) ומועמדת לפרס גוטסדינר (2006). מבין תערוכותיה האחרונות: "המעבר בתעלות הדמע תקין", מוזיאון תל אביב לאמנות (2007), "לעיתים קרובות הוא דיבר על לעזוב", תערוכה משותפת עם ארקדיוש טומלקה, גלריית מרכז ההנצחה, קריית טבעון (2008), "GLOSS 2" עם ארקדיוש טומלקה, בית האמנים, תל אביב (2009), "ושוב אני עושה אמנות מנייר טואלט, חול ודשא", פרוייקט הסתגרות מס. 11, גלריה ארסנל, ביאליסטוק, פולין (2009). זהו ספרה הראשון בעברית.