המפנה התרבותי

פרדריק ג'יימסון עיצב במידה רבה את הדרך שבה אנו מבינים כיום את תופעת הפוסטמודרניזם. מחקרו החלוצי, "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר", זכה לשבחים רבים ונחשב לדיון הקלסי בפוסטמודרניות. במסה מופתית זו הוא מציג את הפוסטמודרניות כמנסחת את הלוגיקה החדשה של מנגנוני הייצוג התרבותיים בעולמנו העכשווי, עולם הקפיטליזם הגלובלי וההון הפיננסי, ומשלב היבטים תרבותיים, היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ותיאורטיים.

עיונו הרב-צדדי והמתחדש של ג'יימסון בהיבטיה המגוונים והמשתנים תדיר של הפוסטמודרניות היה לנקודת התייחסות שאי-אפשר בלעדיה כאשר מבקשים לחקור מגמה זו. עם זאת, כמה מכתביו החשובים ביותר על הפוסטמודרניזם, החל בניסוחיהם הפרדיגמטיים הראשונים וכלה בפיתוחיהם העכשוויים, לא היו זמינים עד כה לקורא העברי. מבחר המסות המוגשות בספר זה ממלא את החסר ושולח אלומת אור ממוקדת אל המפנה התרבותי שהתחולל בעידן הקפיטליזם המאוחר. הוא מביא את התרשמויותיו הראשונות של ג'יימסון ואת תשובותיו למבקריו, את תגובותיו לפרשנויות חלופיות לזו שלו ואת נקודות החיבור בין מחקריו לבין האקלים התרבותי של שנות ה-90 של המאה ה-20.

המפנה התרבותי (1998) עוקב אחר מהלכיו של אחד המבקרים והתיאורטיקנים המרקסיסטיים המשפיעים ביותר בדורנו. מבחר כתבים זה דן בניתוח השינויים שחלו בתפיסת הזמן, המרחב והחומר בתחומי הספרות והאמנות, האדריכלות, המוזיקה, הקולנוע ותקשורת ההמונים בעידן הפוסטמודרני. הוא כולל גם טקסטים מאוחרים אשר בהם מרחיב ג'יימסון את שיטתו להיבטים חדשים באדריכלות הפוסטמודרנית ולקשריהם עם זירת הכלכלה המדינית.

ספריו "הלא-מודע הפוליטי" (2004) ו"פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (2008) ראו אור בהוצאת רסלינג.