המרחב הביקורתי

המרחב הביקורתי מאת פול ויריליו פורסם לראשונה בשנת 1984 ומאז אינו מפסיק להכות גלים. הספר הנו מסה, לעיתים מניפסטית-אפוקליפטית, המהווה נקודת אמצע בעבודה רחבה ומפוארת שפרסם ויריליו משנת 1966 ואילך, והיא נחשבת בעיני רבים לחיבור החשוב ביותר שלו. בספר זה מציג ויריליו את עיקרי תפיסתו על הקשר שבין מרחב, זמן, חברה וטכנולוגיה, תפיסה שעליה הוא מוסיף להרחיב עד היום.

בספר זה, כמו בכתביו האחרים, מבסס ויריליו את רעיונותיו על הפילוסופיה הפנומנולוגית, ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים והטכנולוגיה, יחד עם רעיונות מהתיאוריה הביקורתית, ובעזרתם הוא דן בהשפעתה של הטכנולוגיה המודרנית על המרחב ובשאלות האתיות הנובעות מכך. הטכנולוגיה על גילוייה ויישומיה השונים – למן האופן שבו עושים בה שימוש בעיתות מלחמה, דרך השימוש בטכנולוגיות אופטיות ליצירת מציאויות פיזיות ומדומות ועד לאופן השימוש בטכנולוגיה במרחב הקיברנטי – משנה על פי ויריליו את תפיסת המרחב ומכאן גם מבנים חברתיים, לאומיים וגלובליים, ואף את הסובייקט האנושי.

ויריליו טוען בספר זה כי המרחב-זמן החדש מביא, בין היתר, להתפוררות העיר, לביזור, לדה-צנטרליזציה של אוכלוסיות ולשינוי בתפיסות הטריטוריאליות והריבונות המדינית. תופעות אלו גורמות לכך שהעיר, ויותר מכך המרחב, אינם משמשים עוד כלי לקיום חברתי ואישי או אמצעי קיום ביקורתי. מצבו של המרחב הוא קריטי מאחר שמבנהו החדש והמדולדל מנוצל לצבירת כוח באופן קולוניאלי, כזה המנשל אינדיווידואלים וקבוצות מזכויותיהם. העיר על מרחביה איננה עוד הפוליס שבה מתרחש האקט הפוליטי; היא מאבדת ממעמדה כטכנולוגיה המושתתת על חוק וסדר. מהירות האור המפלחת את המרחבים האורבנים מעניקה לשולטים בה את עמדות הכוח. היא דוחקת את חסרי האמצעים לפעולות טרור, למלחמה ולאנרכיה.

פול ויריליו (1932) – בן דורם של פוקו, דרידה, בודריאר וליוטאר – הוא הוגה ואורבניסט; אחד מחשובי ההוגים הצרפתים שלאחר מרד הסטודנטים ב-68'. ויריליו היה פרופסור לאדריכלות ב- Ecole Speciale d' Architecture. בין ספריו הרבים "ארכיאולוגיה של בונקרים" (1975), "מהירות ופוליטיקה" (1977), "מכונת ראייה" (1980) ו"פצצת המידע" (1998).

לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר ערן נוימן מאוניברסיטת תל אביב והטכניון, אשר בה הוא מציג את עיקרי תפיסתו האינטלקטואלית של ויריליו.