הנערות ההולכות בשנתן

הנערות ההולכות בשנתן, מחזה ראשון פרי עטה של רונית מטלון, מהסופרות הישראליות החשובות בדורנו, עוקב אחר סיפורן של חמש נערות ממעון הנערות של אודט דה וויטו שמתחילות, לילה אחד, ללכת בשנתן. בלשון לילית, פיוטית, עוקבת מטלון אחר תנועתן הסהרורית. מתמונה לתמונה, מרגע אחד למשנהו, אשר המחבר ביניהם הזוי וחמקני, הולך ונבנה לו יקום מקביל, משונה, שמושלים בו חוקים הזויים מכל בחינה – אך בה-בעת גם הגיוניים לחלוטין: מי שנכנס בשעריו של המעון, בשעריו של הטקסט-ההולך-בשנתו הזה, הולך ומתקרב אל האורגניות הפנימית ההזויה, והנחרצת, של העולם במעגל סגור, הרחק מאור השמש של "המציאות".

הנערות ההולכות בשנתן הופיעו בחייה של מטלון כבר לפני עשרים שנה, ותמיד בשולי כתיבתו של ספר אחר; כל פעם הן התגלגלו אל צורה ספרותית אחרת: סיפור קצר, רומן, מסה – עד שמצאו את מקומן בתוך המחזה. "עדיין אינני בטוחה שצורה זו, המוגשת לקוראים עכשיו, היא לגמרי מחזה", כך כותבת מטלון על הקשר המיוחד שלה עם הנערות הסהרוריות בפתיחה, "ועוד יותר אינני בטוחה שזהו גלגולן האחרון של הנערות ההולכות בשנתן". ובאמת, שמא הנערות ההולכות בשנתן אינו בדיוק מחזה. מופיעים בו גם – איכשהו, בצורה אורגנית לחלוטין – תיאורים שאין להם מקום ממש על הבמה, אך הם קשורים בעבותות לטקסט המשונה-מצחיק-נפלא הזה; טקסט מעגלי, ללא סוף, שבו ממשיכות התמונות והדמויות לחיות בהווה מתמשך, לא מגיעות לשום נקודה של סיום.

ספר זה רואה אור במסגרת "מעבדה" – סדרה לספרות ישראלית ניסיונית בהוצאת רסלינג, בעריכת נעמה צאל. עד כה ראו אור במסגרת "מעבדה" "ספר עלטה" מאת * ו"רוגטקה" מאת תמר גטר. סדרת "מעבדה" מזמינה סופרים לכתוב פרויקט ניסיוני אחד, עצירה מ"דרך המלך" של הרומן, בתנאי מעבדה. רונית מטלון היא הסופרת הראשונה שנענתה להזמנה זו.