הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי

סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי.

מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד.

הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.

עורכי הספר: תמר רפופורט היא פרופסור לסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטה העברית; אהוביה כהנא הוא פרופסור לקלסיקה ופילוסופיה באוניברסיטת לונדון.

תוכן העניינים

הקדמה

תמר רפופורט ואהוביה כהנא: ראובן כהנא: קווים ביוגרפים-אקדמיים
ראובן כהנא: לקראת תיאוריה של בלתי פורמליות והשלכותיה על הנעורים

שער ראשון: 'המודל הבלתי פורמלי' כצופן של סדר חברתי 

יחזקאל דר: המודל של הבלתי פורמליות: מדגם של ארגון חִברות לצופן של סדר חברתי
תמר רפופורט ואהוביה כהנא: הצופן הבלתי פורמלי כמארג של כאוס וסדר

שער שני: פרספקטיבות אנליטיות: סוציולוגיה מבנית, פוסט-מודרניזם, תיאולוגיה

שמואל נ' אייזנשטדט: תצורות של נעורים בחברות מודרניות: תנאים ודפוסי גיבוש
דיאנה סילברמן-קלר: מה בין דעת בלתי פורמלית לבין מוטיבים אחדים בהגות הפוסט-מודרנית?
פיליפ וקסלר: הערות מבוא על פסיכולוגיה חברתית של הרוחניות

שער שלישי: מורטוריום: גוף ומגדר

תמר רפופורט: 'מורטוריום': מעיוורון לפיכחון מגדרי
יעל (ילי) נתיב: 'גוף מורטורי' ו'מרחב מורטורי' כאתרים של עונג וכוח: תלמידות תיכון במגמות מחול

שער רביעי: סימטריה: אחריות, אמון וצדק

אהוביה כהנא: סימטריה בלתי אפשרית: הערה על תצורת היסוד של המודל הבלתי פורמלי
אורן גולן: נעורים בעידן האינטרנט: אמון והקוד הבלתי פורמלי
קלרה סבג: הזיקה בין הקוד הבלתי פורמלי לתפיסות צדק חלוקתי: מבט השוואתי

שער חמישי: ביקורת קונטינגנטית: אתניות, לאומיות

ניסים מזרחי: על דחיית הסוציולוגיה והפסיכולוגיזציה של שדה החינוך בישראל
דליה יפה מרקוביץ': 'הטיול השנתי' במבחן האתניות: המקרה של בית ספר 'קדמה' בירושלים
בתיה זיבצנר: בחלוף הזמן: מרכזיות האידיאולוגיה התנועתית בישראל בקרב בוגרי 'השומר הצעיר' מאמריקה הלטינית
נורית שטדלר: עולם הישיבות הפוסט-פונדמנטליסטי: מיסוד, חופש ויצירת אדיקות חרדית חדשה

שער שישי: דור, שלב חיים, זהות 

עדנה לומסקי-פדר: טקסי סיום בבתי הספר: על הפורמלי, הבלתי פורמלי וסדר חברתי
מחמד מסאלחה: צמיחתו של 'דור האינתיפאדה': היבטים מבניים, אידיאולוגיים וחינוכיים
צבי בקרמן: משא ומתן על זהות: חקר מגע בין-תרבותי במצבי חיים 'אמיתיים'

שער שביעי: המודל של חינוך בלתי פורמלי בעין הזיכרון, הזמן והמקום 

גד יאיר: 'חוויות מפתח' בחינוך הבלתי פורמלי
אריק כהן: ניתוח מבני רב-ממדי של הקוד הבלתי פורמלי: היבט סינכרוני ודיאכרוני
חיים אדלר: מיזוג בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי במערכת חינוכית עירונית
יובל דרור: השילוב בין התורה הפרוגרסיבית והתורה הבלתי פורמלית בתולדות החינוך הקיבוצי ומעבר לו

דיון – דליה יפה מרקוביץ': המודרניות של החינוך הבלתי פורמלי: לאומיות, דמוקרטיה ומימוש עצמי