השאלה של ציון

הציונות נולדה כתנועה שחיפשה בית לאומי עבור עם רדוף וחסר בית, אך הגשמתו של הרעיון הציוני עלתה בשלילת זכויותיהם של הערבים בפלשתינה. המחלוקת סביב הציונות הנה טעונה ונפיצה, עד כדי היעדר תנאים לקיומו של דיון ציבורי שקול: כך טוענת ההוגה הבריטית החשובה ג'קלין רוז, אשר רותמת בספר רב-השפעה זה את כישוריה הפוליטיים והפסיכואנליטיים לבחינה חסרת תקדים של הציונות – אחת האידאולוגיות החזקות והמשפיעות ביותר בעידן המודרני.

בספרה השאלה של ציון (2005) חודרת ג'קלין רוז לעולמה הפנימי של התנועה הציונית ומציבה מערך מטריד של שאלות: מהם המקורות המשיחיים של הציונות? כיצד התגבשה הציונות כזהות? מהם המקורות לחוסנה ולעמידותה של זהות זו? רוז מנתחת בצורה מבריקה, פרובוקטיבית לעתים, את הלהט המשיחי-אפוקליפטי של הציונות, ומייחסת לו השפעה גורלית על דימויה העצמי של מדינת ישראל עד לימינו אלה. רוז מעיינת, בין השאר, בכתביהם של הוגים כמו גרשום שלום ומרטין בובר, אשר ראו בעצמם את נציגיה האמיתיים של הציונות והתריעו עוד בראשית ימיה על הסכנות הנשקפות מעצם הקמתה של מדינת לאום לעם היהודי. היא טוענת שהוגים אלה הקדימו את זמנם בהכרתם בתביעותיהם הלגיטימיות של הערבים הפלסטינים; מחשבתם של הוגים אלה אוצרת את התובנה הנחוצה למדינה היהודית כיום על מנת להתגלגל בצורה חדשה.

בחלקו הפרובוקטיבי ביותר של הספר רוז טוענת שהקשר בין השואה ובין הקמתה של המדינה היהודית – קשר שנעשה בו שימוש תכוף כל כך לשם הצדקת המדיניות הישראלית הכוחנית – ראוי לבירור מחודש לאורה של הבושה שחשו מנהיגיה הראשונים של האומה ביחס לעברם באירופה. לכל מי שטרוד בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ספר זה פותח אשנב להבנה ייחודית של הציונות ככוח נפשי והיסטורי שאי אפשר שלא להביאו בחשבון.

ג'קלין רוז היא פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קווין מארי שבלונדון. בין ספריה הידועים: "רוחות הרפאים של סילביה פלאת", "מצבי פנטזיה", "על אי היכולת להירדם: פסיכואנליזה בעולם המודרני", הרומן "אלברטין", ולאחרונה אסופת המסות "ההתנגדות האחרונה".