ואיך רוקד גמל?

האחיות אורנשטיין הוא השם הכללי, הייצוגי, של מפעל חיים בשטח המחול שהעסיק משפחה שלמה מתחילתה של המאה ה-20 עד שלהי שנות ה-80. האחיות אורנשטיין היו החלק הגלוי, הביטוי הבימתי הצעיר, המרהיב במקוריותו וברעננותו, של מהפכה בתחום התנועה והמחול המודרני שנולדה בגרמניה ושאותה הוליכה בארץ ישראל דמותה הלא-תיאטרלית, השרויה בצל, של גרטה, מרגלית אורנשטיין, אִמן של יהודית ושושנה, התאומות.

מרגלית, אשר פתחה את הסטודיו הראשון למחול בשנת 1922 בתל אביב, מעולם לא הופיעה על הבמה אבל הייתה הכוח המוביל, המורה והיוצרת, הוגת הדעות והכוריאוגרפית של המופעים המפורסמים של האחיות. מאחוריה עמד ז'אק, יעקב אורנשטיין, בעלה, ארכיטקט-מהנדס, מחדש חידושים בשטחי הבנייה והעיצוב. אבל בעיקר אידיאליסט, אדם אשר לו חזון ועוצמה השמורים למאמינים תמימי דרך.

בין וינה וברלין לארץ ישראל של שנות ה-20 וה-30, בין האהבות הסוערות והבחירה בחיי הסתפקות במועט, במפגשים עם אמנים גדולים וחיפוש מתמיד אחר "התנועה הנכונה", נפרש סיפור של כפילות. האחיות התאומות הן אחדות של ניגודים, השפה היא גרמנית ועברית, התרבות נשענת על העבר, אבל העשייה היא חיפוש אחר החדש.

גבי אלדור – שחקנית ובמאית-כוריאוגרפית, ממקימי התיאטרון "הערבי-עברי" ביפו, מבקרת מחול בכירה ומרצה, נכדתה של מרגלית אורנשטיין ובתה של שושנה – גדלה בסטודיו אורנשטיין ברחוב אחד העם בתל אביב. במלאכת מחשבת אינטימית הצליחה אלדור לספר סיפור במכתבים ויומנים אותנטיים של שלוש נשים מופלאות – בהן שתי רקדניות, שלוש כוריאוגרפיות, שלוש אמהות ואב שבנה בשנות ה-20 את הבתים היפים ביותר בתל אביב, ואף כתב לבנותיו, יהודית ושושנה אורנשטיין, המשתלמות בברלין בשנת 1931: "זכרו מאיפה אתן באות, ואם אתן שוכחות – בדקו באינדקס 'פלשתינה' ותהיינה נדהמות!".