זמני חרוט בשירי

"מפגש מרתק בין טקסטים אמנותיים עם 'טקסטים' חיצוניים ליצירה האמנותית נפרש בין דפי הספר שלפנינו. שירת נשים עברית משתקפת מבעד לפריזמה שצלעותיה הן פמיניזם, פסיכולוגיה ותרבות באופן כזה שיוצר מרחב פרשני מעולה, מפרה ויצירתי המאפשר לקרוא את השירה הזאת בעזרת הקשרים המעניקים עומק רגשי, הגותי ואינטלקטואלי".

פרופסור חנה נווה, אוניברסיטת תל-אביב

המפגש המרתק בספרה של יעל רוטנברג מתקיים בזכות מודל קריאה ייחודי המהדהד את שירתן של המשוררות לאה גולדברג וחוה פנחס-כהן עם מושגים, הארות, תובנות והבנות אשר במרכזן הגדרת זהות האישה בכלל וזהות האישה הכותבת בפרט; וכן בזכות "קריאה אמפתית" המהדהדת את עולמו הפנימי-רגשי של הטקסט וזהותו של האני השירי עם חשיבה ועמדות מעולמה הפנימי ומזהותה של כותבת הספר.

מודל הקריאה הזה מודגם כאן בשירתן של שתי משוררות שנבחרו בשל היותן מייצגות דורות ספרותיים שונים ומגמות של שינוי בהקשרים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים ואומנותיים. מודל הקריאה מאפשר להבחין בהלך רוח שעולה מתוך השירים, אשר בניגוד למצופה משותף בליבתו לשתי המשוררות, גם אם מידת חשיפתן ודרך הביטוי שלהן שונים. הדמיון בין שתי המשוררות מעיד על עולם נשי ותפישות פמיניסטיות בנות-זמננו אשר באות לידי ביטוי ישיר או מובלע, גלוי או מודחק, מודע או אינטואיטיבי בעולמות היסטוריים, חברתיים ותרבותיים שונים.

ד"ר יעל רוטנברג היא פסיכולוגית וחוקרת ספרות; מלמדת במכללה אקדמית. מתמקדת בחקר הספרות והלשון מנקודת מבט מגדרית/פמיניסטית.