חשיבה מעבר לטרור

חשיבה מעבר לטרור (2003), אשר נכתב בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, מציג את הרעיון של תרבות-נגד גלובלית כאפשרות ממשית מאוד; מדובר בניסיון לחשוב מחדש על שמאל גלובלי, קוסמופוליטי-רדיקלי. באקט אחד של התערבות תיאורטית אמיצה, מתעלה סוזן באק-מורס מעל למחסומים פסיכולוגים עבותים, שמזה זמן רב מרפים את ידיהם של תיאורטיקנים ביקורתיים ביחס למחשבה יצירתית בהקשר איסלמיסטי. באק-מורס מצטרפת אל עמיתיה האינטלקטואלים המוסלמים, אשר נמצאים בדיאלוג פתוח עם המחשבה הביקורתית המערבית.
באק-מורס זהירה. היא מדגישה שהאיסלמיזם שעליו היא מדברת שונה מאוד מהאיסלמיזם שהפך להיות מכשיר בידי קבוצות המנסות לאגור תמיכה נטולת ביקורת, איסלמיזם המשתיק ומדכא כל התנגדות פנימית. יש לכבד את האיסלמיזם הביקורתי, היא אומרת, האיסלמיזם שאינו פוחד להתחבט בשאלות קשות ואינו מתחמק ממתן דין וחשבון חברתי. איסלמיזם כזה יכול לאתגר את ההגמוניה של השיח הניאו-ליברלי אשר משרת את בעלי ההון ומשעבד את האוכלוסיות החלשות ברחבי כדור הארץ. זו גם אולי אחת הסיבות לכך שהשיח הניאו-ליברלי מנסה בכוח להשתיק את האיסלמיזם מהסוג הזה.
על אף שהספר כמעט ואינו מזכיר את ישראל, מסריו נוגעים לנו, הקוראים הישראלים, שכן הטרור הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. לא ניתן להבין את המציאות הישראלית מבלי להבין את הלוגיקה של "המלחמה נגד הטרור", ולא נוכל לצאת מהמציאות שאליה נקלענו מבלי לחשוב מעבר לטרור.

סוזן באק-מורס היא מרצה לפילוסופיה פוליטית ותיאוריה חברתית באוניברסיטת קורנל, ארה"ב; נחשבת לאחת החוקרות החשובות ביותר של ולטר בנימין. בין ספריה החשובים: "עולםחלום וקטסטרופה", "הדיאלקטיקה של הראייה", "מקורותיה של דיאלקטיקה נגטיבית".

"סוזן באק-מורס מאפשרת לנו לגלות את האיסלמיסטים כשכנים שלנו: לא קנאים פונדמנטליסטים שאינם מסוגלים להתמודד עם המודרניות, גם לא האחר האקזוטי והאותנטי, אלא אנשים החולקים עמנו את הקושי הגלובלי. בהתבססה על תובנה עמוקה זו, פורצת באק-מורס אל מחוץ לבעייתיות המשעממת של כבוד ופתיחות כלפי האחר מהסוג שמעלה השיח הרב-תרבותי. באופן כזה היא מסיטה את המוקד לעבר המאבק המשותף, שבו על כולנו ליטול חלק, מעבר לקווי ההפרדה התרבותיים. אם ספר זה לא יורשה להתפרץ בדיונים פוליטיים, השמאל העכשווי יכול לסגור את הבסטה ולמחוק את עצמו כסוכן פוליטי רלוונטי!" (סלבוי ז'יז'ק)