יסודות הדוגמטיקה הנוצרית

התיאולוג השוויצרי-גרמני קרל בארת (1886-1968) הנו גדול התיאולוגים הנוצרים במאה ה-20, אם לא מאז הרפורמציה ולותר. יצירתו המונומנטלית התיאולוגית, דוגמטיקה כנסייתית (13 כרכים, החל משנת 1932), מסכמת את התפתחות התיאולוגיה הנוצרית המערבית במאות השנים האחרונות. בכך באה לידי ביטוי, בין היתר, חשיבותו של בארת, חשיבות הנישאת מעבר להפרדה בין הפרוטסטנטיות לקתוליות, על אף שהשתייך בעצמו לכנסייה הפרוטסטנטית.
יסודות הדוגמטיקה הנוצרית הנה סדרה של הרצאות שהעביר בארת בבּוֹן שבגרמניה המערבית, מיד בסיום מלחמת העולם השנייה. בהרצאות אלו מטפל בארת בעיקרי האמונה הנוצרית ובפרשנותו הייחודית ל-Credo הנוצרי, כפי שהוא מוכר למאמינים הנוצרים ברחבי העולם מזה מאות בשנים.
מתוך הדיבור על יסודות הדוגמטיקה הנוצרית עולה השקפתו הייחודית של בארת: שונותו המוחלטת של האלוהים המונותאיסטי; הדגש על נוכחותו של ישו כדיבור האל בעולם, דיבור שיצא אל עולם היסטורי אך שממשיך להישמע ולהתבשר בעולם הקונקרטי, לא רק בעבר; ואף התרוקנות הציפיות לעתיד אסכטולוגי: למעשה, חי הנוצרי כבר עתה בגאולה חלקית בכך שהוא כבר עכשיו נהנה מחסד האל, אלא דוק, חיים אלה ניתנים לו רק במסגרת הכנסייה ולא כאדם פרטי.
בספר זה בא לידי ביטוי גם יחסו המורכב ל"ישראל" (כמושג תיאולוגי) ולעם היהודי. ראוי לציין שקרל בארת היה מהתיאולוגים השוויצרים-גרמנים היחידים שיצאו באופן נחרץ נגד המשטר הנאצי וכל מה שהוא סימל כבר בשנות ה-30. בספר זה מבליט בארת את התנגדותו הנחרצת לאנטישמיות, תוך הצהרה על מקורו היהודי של ישו אבל גם על היות ישו המגשים של שליחותו הרוחנית של ישראל: "בעיית ישראל, הואיל ואין לנתקה מבעיית כריסטוס, היא בעיית ההוויה בכללותה. המתבייש בישראל, מתבייש בישו כריסטוס, ובכך בקיומו שלו".
לספר מצורפת הקדמה על קורות חייו והגותו הדתית של קרל בארת מאת ד"ר מיכאל מאך מהחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.