כינון החילוניות

"כיצד עשויה להיראות אנתרופולוגיה של חילוניות?". בשאלה פרובוקטיבית זו פותח טלאל אסד ספר זה, אשר בו הוא מתחקה אחר מושגיה של החילוניות והפרקטיקות שלה, כמו גם אחר התגבשותה הפוליטית – תוך כדי שימת דגש על התמורות ההיסטוריות המרכזיות שעיצבו את ערכיה ואת אופני התפתחותה במערב המודרני ובמזרח התיכון. אסד בוחן באופן ביקורתי את ההנחות המקובלות ביחס לחילוניות וביחס לתחומים שלכאורה חוסים תחתיה. טענתו היא שעל אף שהאנתרופולוגים כיוונו את מחקרם לעבר "מוזרותו של העולם הלא אירופאי", לעבר מה שנדמו כממדים בלתי רציונליים של החיים החברתיים – כגון מיתוס, טאבו ודת – הרי שהם לא עסקו באופן מספק במודרני ובחילוני.
מסקנתו של אסד היא שאין לראות בחילוניות את יורשתה של הדת, או לראותה ככזו המתקיימת לצדו של הרציונלי. החילוניות היא קטגוריה עצמאית בעלת היסטוריה מורכבת, אשר מצויה בזיקה להנחות היסוד של המודרניות, הדמוקרטיה וזכויות אדם. הפרק האחרון, "תצורות חדשות של משפט ואתיקה במצרים הקולוניאלית" עוסק באופן מפורט בניסיון להבין את תהליך החילון במזרח התיכון של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

טלאל אסד הוא פרופסור בעל שם עולמי, אחד האנתרופולוגים המובילים בימינו. הוא למד אנתרופולוגיה באוניברסיטת אוקספורד בהדרכתו של אדוארד אוונס פריצ'רד, ומאז טבע את חותמו על התפתחות המחקר האנתרופולוגי והמחשבה הביקורתית בכללותה. הוא נולד בערב הסעודית, בילה את ילדותו בהודו ובפקיסטן והתחנך בבריטניה. הוא לימד באוניברסיטאות במזרח התיכון, אירופה ובארצות הברית. כיום טלאל אסד מלמד במרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העירונית של ניו יורק (CUNY).