כשפליני חלם

בודדים המחקרים אשר משלבים את יונג הפסיכיאטר עם פליני הבמאי. החשיפה של פליני לעולמו של יונג הביאה לתפנית משמעותית בתהליכים הפנימיים, בחלומותיו וביצירותיו של פליני, במיוחד בתחילת שנות ה-60, אז נטש את הסגנון הריאליסטי לטובת אימוץ רובד עמוק של סמלים וארכיטיפים.

ספרו של גבריאל קאבאליון מאפשר מפגש מרתק בין פדריקו פליני – חייו, אישיותו וחלומותיו – לבין הארכיטיפים ביצירותיו. הספר מקיים דיון מעמיק ביחס למספר ארכיטיפים מרכזיים: "הילד", "האם הגדולה", "האב" (הנוקשה או הנעלם), והנספחים שלהם: "הקוסם", "הליצן", "התחבולן", "הילד הנצחי", "האם הנוראית" עם תכונותיה הפיזיות המפלצתיות, וכמובן "הרמס-מרקורי האל". החיבור בין ארכיטיפים אלה ויחסי הגומלין ביניהם יוצרים את ייחודיותו של הבמאי האיטלקי הן ברובד האישי והנפשי והן ביצירתו הקולנועית.

תוך כדי דיון על ארכיטיפים והקונסטלציות השונות, נוצר חיבור בין פליני האיש ופליני הבמאי – בין המסר אשר עולה מהלא-מודע האישי לבין תהליכים אוניברסליים-קולקטיביים. מסיבה זו, ומתוך דיון במקרים קליניים, אפשר לטעון שגם היום היצירות של פליני אינן מפסיקות לחבר אותנו, כקהל צופים, מטפלים ומטופלים, לרבדים עמוקים בהווייתנו; הן אינן מפסיקות לזעזע, להפתיע, לרגש, לעורר תובנות חדשות והשראה.

ד"ר גבריאל קאבאליון הוא קרימינולוג, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט מוסמך; מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה ובבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון. פרסם מגוון ספרים ומאמרים בתחומי החינוך המיני, הפולקלור המודרני, הקרימינולוגיה התרבותית, ההיסטוריה של הענישה, לצד היבטים הנוגעים בתקשורת המונים ופיקוח על סטייה חברתית.