לאקאן

מי היה ז'אק לאקאן? האם היה אחד מגדולי ההוגים של זמננו, זה אשר החשיב את המחשבה כמחלה? האם היה מטפל שאפשר לנו להבין טוב יותר את הקרובים לנו ואת עצמנו, אם כי המליץ לפסיכואנליטיקאי לא לנסות להבין, בראותו את הניסיון לעשות כן התנגדות של הפסיכולוג? האם היה אידיאולוג או שמא גורו, אשר גרר אחריו צעירים מרותקים? שרלטן המנצל את ההמונים תוך כדי שימוש פסול ובלתי אקדמי בהנחות המדע ובמסורת הפילוסופית? סוריאליסט התועה בסבך המחשבה הרצינית? ללא ספק, זוהי דמות מתמיהה, אשר לעולם אינה מתיישבת במקום שהיינו רוצים להועיד לה, בין שנכלל עם הבזים לה ובין עם מעריציה.
"אני הוא זה אשר קרא את פרויד" – כך הצהיר לאקאן בשנת 1966 בעת פרסום ה"כתבים" שלו. לאקאן השיב את האנליטיקאים אל כתבי פרויד, אשר נשכחו לטובת עבודות שהתיימרו להמשיך את פרויד אגב ביטולו. בעשותם כך, שלא במתכוון, נטשו את מה שבנוגע באמת לאנליטיקאי בפרקטיקה שלו. לאקאן חקר את איוויו של מגלה הלא-מודע, איווי חידתי אשר נותר באפלה, איווי אשר משהו ממנו הורש גם לבאים אחריו. אולם לאקאן הרחיק לכת – הוא המציא מחדש את הפסיכואנליזה למען הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, שהרי מי שעוסק היום באנליזה ספק אם יוכל להימנע מלאקאן, גם אם אינו רוצה לשקוע ביצירתו.
ספר זה שואף להציג באופן כרונולוגי ומתודי את כלל יצירתו של לאקאן, כל זאת באמצעות מעקב אחר מספר עקרונות ומושגים פונדמנטליים: הממשי – הסימבולי – הדמיוני, שלב הראי, סובייקט, מסמן, ה-אחר הגדול, אובייקט a , פאלוס, שם ה-אב, הקשר הבורומאי, סקסוציה. מושגים אלה עובדו ללא הרף לאורך כל דרכו של לאקאן, הדומה למסלול התפתחותה של ההתנסות האנליטית עצמה.

פרופסור אלן ואנייה הוא פסיכיאטר, פסיכואנליסט ומרצה בכיר באוניברסיטת דניס דידרו, פריז VII; נשיא ה"מרחב האנליטי"; פרסם, בין השאר, את ה"לקסיקון הפסיכואנליטי" ו"אלמנטים במבוא לפסיכואנליזה".