לד זפלין

לד זפלין, אשר מעטה של מסתורין הילך סביבה תמיד, הייתה ועודנה אחת מלהקות הרוק המצליחות ביותר בכל הזמנים. דרך שורה של אלבומים רבי מכר, מסעי הופעות מיתולוגיים ומקבץ מרשים מהשירים הפופולריים ביותר במאה ה-20, מיזגה הלהקה השפעות של בלוז פרוגרסיבי, השפעות פולקיסטיות, מיסטיקה קלטית ומאגיה שחורה – לצד יכולת ביצוע יוצאת דופן – לכדי צליל אטרקטיבי מקורי אשר יתהווה החל מסוף שנות ה-60 ובמהלך שנות ה-70 לכדי מה שאנו מכירים כרוק כבד.

אולם בעוד שהצלחתה המסחרית של לד זפלין הייתה מידית ומוחצת, מסעה אל הקנון של הרוקנרול היה רווי מתחים עם הממסד הביקורתי של הרוק, האמריקאי והבריטי כאחד. המלחמה של לד זפלין במבקרי המוזיקה הומחשה בפומבי מעל דפי המגזין האמריקאי "רולינג סטון" שמבקריו הציניים קטלו את שלושת אלבומיה הראשונים של הלהקה. הקונפליקט בין הלהקה לתקשורת היה כה חריף עד שבתחילת שנות ה-70 מנהיג הלהקה, ג'ימי פייג', גזר על עצמו שתיקה תקשורתית למשך כמה חודשים.

מחבר הספר, העיתונאי הבריטי ריצ'י יורק, היה בן בית בחבורת זפלין. יורק תיעד את עלייתם המטאורית מסצנת הרית'ם אנד בלוז הבריטית אל פסגת העולם, כל זאת לצד תיאור שערוריות סקס, סמים ורוקנרול ידועות לשמצה (לרבות השחתת סוויטות יוקרתיות בבתי מלון) שנקשרו בשמה של הלהקה. אולם יורק גם מביא עדויות ממקור ראשון אשר ממחישות באופן חסר תקדים את הלך הרוח בלהקה, את נקודת המבט של ארבעת המוזיקאים המופלאים שהרכיבו את ההרכב הבלתי נשכח הזה – את תובנותיהם באשר למסלולם לצמרת. ספרו של יורק עתיר בנתונים מהימנים על מכירות האלבומים ומסעי ההופעות, הסיפורים שמאחורי האלבומים, עולמם הרוחני של חברי הלהקה ועוד. הספר מפליא לתאר את מעמדה העולה של הלהקה בעידן הזהב של המוזיקה הפופולרית בשנות ה- 60 וה-70.