לכסות בשקוף

מי מאיתנו לא סבל פעם מכאב או חש עייפות? מתי כאב הופך למחלה? לעתים הכאב חולף ולעתים הוא חוזר – לאחר שעה, יום או חודש. האם ישנו קשר בין המקרים או שמא מדובר במקרים נפרדים? ומה בין עייפות לתשישות? ובין תשישות לחולשה? מתי תשישות הופכת כרונית? ומי מגדיר זאת? האם אלה נושאים למחקר מדעי-רפואי או אולי למחקר חברתי? ומהו המקום של החולה ביצירת הסיפור של מצבה הגופני? באיזו מידה יש לניסיון הפרטי של החולה בגופה מקום בדיון הרפואי והציבורי?

ספרה של עדי פינקלשטיין עוסק בהתנסות של נשים החולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה. מחלות אלה מאופיינות בכאב ובתשישות הנמשכים לאורך זמן רב. עד כה נמצא המחקר המדעי בעמימות באבחנה ובטיפול ביחס למחלות אלה; הן שנויות במחלוקת בקרב הממסד הרפואי ובשיח החברתי והפוליטי, וכך גם החולים בהן.

הספר לכסות בשקוף מביא את חווית הסבל הגופני כפי שזו מתוארת בעיקר על ידי הנשים החולות, מאבקן היומיומי לקיים את שגרת החיים ומערכת היחסים המורכבת שלהן עם הממסד הרפואי והגוף הפוליטי. במרכזו של הספר מצויה הטענה שהמצבים הגופניים המיוצגים בשתי המחלות, והנשים החולות בהן, מערערים על תפיסות יסוד בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות הנוגעות לגוף, כמו גם זאת שהמקרה הנוכחי מהווה דוגמא לאוזלת היד של ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים על מנת לתת מענה למגוון של מצבי חולי כרוני המאפיינים את הגוף האנושי.

ד"ר עדי פינקלשטיין היא אנתרופולוגית שעוסקת בתחום הבריאות והרפואה. תחומי המחקר העיקריים שלה הם חולי כרוני, מגדר ובריאות, למודי מוגבלות, חינוך רפואי וספורט.