לשון השירה בין שמיים וארץ

השיר הוא יצור נדיר שבו מתרחש דו-שיח בין הנצח לבין הרגע (מרטין בובר). הספר לשון השירה בין שמיים וארץ מתחקה אחר דיאלוג זה על ידי חשיפת האמצעי הלשוני המתווך בין הרוח לחומר בשיריהם של שישה משוררים: רחל, נתן זך, זלדה, אלכסנדר פן, אמיר גלבֹּע ויוכבד בת-מרים. פרק הסיום מסכם את מסע ההיכרות עם יצירתם של ששת המשוררים ומאיר את הצד המגדרי של כתיבתם.

בספר מובאים מיטב השירים של משוררים מחוננים אלה שהטביעו את חותמם על השירה העברית מראשית המאה ה-20 לאורך כשישים שנות יצירה, שירים רבים שחלקם הוא הפסקול של חיינו. המשוררים והמשוררות שנבחרו למחקר מייצגים את דור המודרנה (רחל, אלכסנדר פן ויוכבד בת מרים)  ודור המדינה (נתן זך ושירתו המאוחרת של אמיר גלבֹּע), ובתווך זלדה שכתיבתה הייחודית אומנם משוחררת מהמוסכמות של שירת דור המודרנה, אך שונה במהותה מאופייה של השירה הצעירה. אצל כולם נמצא שימוש במאפיין סגנוני לשוני הבא לידי ביטוי במעברים בין הפיזי למטפיזי, הנסתר והנגלה, המציאות והדמיון. עיון בשירים חושף את הקשר המפרה בין הלשון לספרות השלובים זה בזה, ואת תרומתו של המחקר הבין-תחומי להבנת הטקסט הספרותי.

ד"ר בת-ציון ימיני היא מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך; בעבר עמדה בראש החוג ללשון העברית. חוקרת סגנון, רטוריקה, לשון ומגדר. הוציאה חמישה ספרי לימוד ללשון. ספרה "אדמה-אדמתי, ארצי, ארצי, לשון ומגדר בשירה העברית המודרנית" ראה אור בהוצאת רסלינג (2013).