מדינה מפקירה מדינה משגיחה

מהי דמותה של המדיניות החברתית-כלכלית של ישראל?
לא קל להשיב על שאלה חשובה זו, למרות שכולנו מושפעים ממנה בצורה כזו או אחרת. בעזרת שני מושגים – הפקרה והשגחה – אשר הנם לכאורה מנוגדים זה לזה, מספק ספר זה תשובה מפורטת. הדגשת החיבור ולאו דווקא הניגוד בין המושגים מאפשרת בחינה ביקורתית של המדיניות החברתית-כלכלית של ישראל מאז הרפורמות הכלכליות בשנות ה-80 ועד המשבר הכלכלי של שנת 2008.

תחומי מדיניות חברתית-כלכלית רבים נסקרים בספר, פרי עטם של חוקרים וחוקרות אשר נרתמו לתת תשובה לשאלה המטרידה בדבר דמותה של המדיניות החברתי-כלכלית של ישראל. מדבריהם מתברר שמדיניות של הפקרה ומדיניות של השגחה משלימות ואף מאפשרות זו את זו. יישומן המשולב הוא זה המאפשר את מימוש עוצמתה של המדינה ומבטיח את האוטונומיה שלה, בעיקר ביחס לקבוצות שונות באוכלוסייה שערכן הכלכלי נתפס כנמוך, כלומר שאינן זכאיות לאיכות חיים. השילוב בין מדיניות של הפקרה לזו של השגחה מאשר מחדש את הסדר החברתי ההיררכי שנוצר בישראל מאז הקמתה.

בספר מובאים 17 מאמרים מטלטלים בנועזותם, אשר סוחפים את הקוראים והקוראות בנבכי מדיניות הרווחה של ישראל. המאמרים מכונסים בארבעה שערים: השער הראשון חותר לפענח את צופן מדיניות ההפקרה וההשגחה; השער השני דן בטכנולוגיות השלטוניות המיועדות לבסס הפקרה והשגחה; השער השלישי עוסק בשיח על מדיניות ההפקרה וההשגחה; והשער הרביעי עוסק באלה הנמצאים בחצר האחורית של החברה.

העורכים: ד"ר חנה כץ היא מרצה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית ובמחלקה לעבודה סוציאלית במכללת ספיר. חברה בפורום רווחה של מרכז טאוב. עבודתה האקדמית עוסקת במדינת הרווחה, מדיניות חברתית, תפיסות עוני, רשויות מקומיות, בין-תחומיות והזיקות ביניהם.
ד"ר ארז צפדיה הוא מרצה בכיר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר. מחקריו ופרסומיו מתמקדים בניתוח ביקורתי של מדינות מרחבית; פעיל בארגונים לשינוי חברתי.