מות המחבר / מהו מחבר?

בספר זה מובאים לראשונה בעברית שני טקסטים פרדיגמטיים בביקורת הספרות והתרבות: "מות המחבר" (1968) מאת רולאן בארת ו"מהו מחבר?" (1969) מאת מישל פוקו. שני הטקסטים מתמודדים עם שאלת מקומו של "המחבר" בתרבות המערבית, בשיח הספרותי ובשיח המדעי.

העמדה היסודית של "מות המחבר" של בארת, אשר מנסחת את היעלמות המחבר מן השיח הביקורתי על הספרות ואת החלפתו בקורא, מובנית כעמדה אנטי-הגמונית. הקורא החדש של הטקסט הספרותי הוא האחראי על שחרור הפוטנציאל החתרני של הספרות אל העולם; אליו מועברת החובה להנכיח את האופי הסרבני והאנטי-סמכותני שלה. במובן זה, הטקסט הקצר הזה של בארת הוא גם "האב החוקי" של הקריאות החתרניות של "לימודי התרבות" בשני העשורים האחרונים (קריאות פמיניסטיות, קוויריות, פוסט-קולוניאליסטיות וכו').

הרצאתו של מישל פוקו, שנישאה חודשים אחדים לאחר פרסום "מות המחבר", איננה מתייחסת אמנם באופן מפורש למסתו של בארת, אבל התמה של מות המחבר, של היעלמותו מן הטקסט, היא נקודת המוצא של "מהו מחבר?"; ממנה פוקו יוצא אל ניתוח תפקידיו של "המחבר" בתוך השיח, אל הפונקציה הארגונית שלו כ"מסמן" ביחס לטקסטים. מסקנתו של פוקו מרתקת: תפקידו של "המחבר" הוא לסמן את "מעמדו" בתוך השיח, להטביע עליו סימן של דיבור מועדף שאינו מתכלה, לייחדו מדיבורים אחרים, זניחים יותר. זהו עולם שבו הדיבור אינו לעולם דיבורו של היחיד, אך לכל יחיד בתוכו יש חלל לדיבור.

התרגום הנוכחי הוא של הגרסה הצרפתית של ההרצאה שאותה נשא פוקו בקולג' דה פרנס; גרסה זו הנה רחבה יותר מהגרסה (המוכרת בדרך כלל) שהעביר בשפה האנגלית בארה"ב בשנת 1970. הגרסה המובאת כאן כוללת גם את הדיון המרתק על "מייסדי פרקטיקות שיח" דוגמת מרקס ופרויד, אשר בניגוד למחברים אחרים אפשרו קיום של שיח שלם עם כל עימותיו הפנימיים ועם אפשרויות החזרה אל הטקסטים המכוננים של מייסד פרקטיקת השיח. כמו כן, גרסה מלאה זו כוללת את התגובות להרצאה, ביניהן אלו של לוסיין גולדמן וז'אק לאקאן.

דרור משעני, עורך מוסף הספרים של "הארץ", תרגם את שתי המסות והוסיף אחרית דבר על הרקע הפוליטי-היסטורי לכתיבתן – מרד הסטודנטים של 1968.