על הפנומנולוגיה של הבין-סובייקטיביות

אם העולם הוא עולמי שלי, שמכונן על ידי מודעותי – כיצד יתכן שיופיע בו אדם אחר? כיצד יכול האני, האגו, לפגוש אלטר-אגו, אני אחר? או שמא היחס אל האחר, היחס "הבין-סובייקטיבי", הוא תנאי מוקדם לעצם היתכנותו של עולם אובייקטיבי? ואם כך, היכן וכיצד מופיע האחר בהתנסויותיי? האם הפנומנולוגיה נותנת מקום לאתיקה, לסוציולוגיה, להיסטוריה?

שאלות אלו, שאלות היסוד של "הפנומנולוגיה של הבין-סובייקטיביות", הן נושא הכתבים המכונסים והמתורגמים כאן, פרי עטו של הפילוסוף אדמונד הוסרל (1938-1859). סוגיית הבין-סובייקטיביות העסיקה את הוסרל, מייסד הפילוסופיה הפנומנולוגית, לאורך כל שנות יצירתו וליוותה את כל התפתחויותיה. האני הוא אמנם מונדה, אבל הוסרל היה משוכנע ש"למונדה יש חלונות". ועם זאת, מתוך אלפי העמודים שכתב הוסרל על שאלות אלו, רק מעטים יצאו לאור ביצירותיו, הרוב נותר נעול במגירותיו. האוסף המובא כאן הוא מבחר מתוך כתבים אלו שפורסמו בחלקם מתוך עזבון הוסרל בשנת 1973.

הדיונים שמכילים הטקסטים המתורגמים כאן ביחס לבין-סובייקטיביות משתרעים על פני כ-30 שנה והם מתחברים ומצטלבים עם שלל עיוני הפנומנולוגיה ההוסרליאנית בכללותה, משלימים אותם ולעיתים מערערים עליהם. בין השאר נידונים כאן טבעם של האני והאגו הטרנסצנדנטלי, יחסיו המגוונים של האני אל העולם, כעולם חיים, כעולם סוציאלי, כטבע וכשדה מחקר מדעי; תהליכי הקליטה, התפיסה, הזיכרון, הפנטזיה והאמפתיה, כינון החלל והזמן, האישיים והבין-סובייקטיביים, כינון ממדי החברה, הקהילה והתקשורת; אופייה האינטנציונלי של המודעות, הרדוקציה הטרנסצנדנטלית ועוד.

הספר כולל מבוא לפנומנולוגיה של הבין-סובייקטיביות מאת שמאי זינגר ומבוא לתרגום הפנומנולוגיה מאת אלעד לפידות. התרגום מלווה בהערות ובביאורים ומצורף לו אגרון מונחים.

• ספר זה רואה אור בתמיכה המפעל לתרגום ספרות מופת – מרכז הספר והספריות.
• ובתמיכת מכון גתה.

תרגום מגרמנית: שמאי זינגר ואלעד לפידות.