394 עמודים
16.1×22.2 ס"מ

פרוטוקולאז' 2011

המוות אמן מגרמניה

99.00

האסופה פרוטוקולז' 2011: המוות אמן מגרמניה הוא פרי יוזמתה של המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל, והוא מבוסס על כתב העת המקוון "היסטוריה ותיאוריה: הפרוטוקולים" שהושק על ידי המחלקה לפני חמש שנים. כקודמיו, גם פרוטוקולאז' הנוכחי, השלישי במספר, כולל מאמרים שעוסקים בתרבות חזותית אשר נכתבו בידי אנשי אקדמיה בארץ ובחו"ל וכן בידי יוצרים מתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות. חלקם פורסמו באחדים מעשרים גיליונותיו של כתב העת המקוון, ואחרים נכתבו במיוחד עבור אסופה זו, המתייחדת בנושא-על: המוות והשואה.

מעל חמישים שנה חלפו מאז חיבר פאול צלאן את "פוגת-מוות", ואף על פי שרבות דובר בפואמה מכוננת זו, הדהודה של השורה "המוות אמן מגרמניה" בסופה של הפואמה נשמע רלבנטי מאי פעם. כיצד משתקף המוות באמנות הגרמנית לאחר השואה? מה טיבו של "החלב השחור" שהניבו שתי התרבויות, זו הישראלית וזו הגרמנית, לאחר 1945? מה בין המוות ובין השואה והנאציזם לבין היצירה, וכיצד משתקפים אלה בעולם האמנות?

סוגיות אלה ואחרות נדונות בשלושת שעריו של פרוטוקולאז' 2011, אשר כוללים מאמרים אקדמיים, מסות, מאמרי ביקורת וסקירת תערוכות. השער הראשון בוחן את סוגיית המוות במבט רחב דרך שני מאמרים מרכזיים: האחד מתמקד בדימויי מוות נוצריים באמנות ישראלית עכשווית, והשני בוחן מחלה סופנית ומוות בקולנוע. השער השני כולל ארבעה מאמרים מרכזיים. שני הראשונים מתמקדים בייצוגי שואה ובסמלים נאציים ביצירותיהם של אמנים ישראלים עכשוויים. המאמר השלישי מתמקד בהשפעתו של יוזף בויס על האמנות הישראלית של שנות ה-70, ואילו הרביעי בוחן את פסליו של האמן הישראלי מיכה אולמן המצויים במרחב הציבורי הגרמני. השער השלישי, אשר מתמקד ביוצרים בינלאומיים, גרמנים ויהודים כאחד, המגיבים לשואה, כולל ארבעה מאמרים: שני המאמרים הראשונים בוחנים מנקודות מבט שונות את הסדרה "זהב שערך מרגריטה: אפר שיערך שולמית" של האמן הגרמני אנסלם קיפר. המאמר השלישי בוחן את השואה בראי הקומיקס, ואילו האחרון מתמקד באנדרטאות זיכרון שנעשו במרחב הגרמני-ישראלי.

תוכן עניינים

שער ראשון – המוות אינו מחוסר עבודה: ייצוגי מיתה בתרבות החזותית

נעמי מאירי-דן – ישו, חיילים, פלסטינים, בדווים וקיבוצניקים: גיבור זר ושיח מקומי באמנות הישראלית העכשווית

אסתר-לי מרקוס ואמיר כהן-שלו – סוף מסך: מחלה סופנית, מיתה ומוות בסרטי הקולנוע שיחות נפש ושנינות

דוד גינתון – צד אחורי של ציור ומוות

שער שני – אפר שערך שולמית: ייצוגי שואה ונאציזם מפה

פול צלאן – פוגת המוות (מגרמנית: שמעון זנדבק)

בתיה ברוטין – בצל השואה: הגלוי והסמוי ביצירותיהם של אמנים ישראלים "דור שני" לשואה

דנה אריאלי – הורוביץ היטלר עכשיו: סמלים נאציים/ אמנות ישראלית

קובי בן מאיר – יוזף בויס ככלי לריפוי באמנות הישראלית של שנות ה-70

רונית שטיינברג – חלוצי ישראלי בגרמניה: פסליו של מיכה אולמן במרחב הציבורי

מישל קישקה – מקידוש השואה לזילות השואה

דודי בראילובסקי – זה לא טרזין: על תערוכתו של גיא רז, "ליגה טרזין"

שמחה שירמן – האור זוכר – מקום

גרי גולדשטיין – המשקפיים השבורים של יאנוש קורצ'אק ופניה של אמי

גלעד אופיר – עם בוא ההכרה

בעז ארד – היטלר ואני

שער שלישי – זהב שערך מרגריטה: ייצוגי שואה משם

גל ונטורה – אנסלם קיפר: פולקיות, ניוון וסוגיות של זהות

דרור פימנטל – זהב, אפר, אש, רוח: קיפר | צלאן

בן ברוך בליך – השואה בראי הקומיקס

אביב ליבנת – מומנט, מונומנט ודוקומנט: על זיכרון, אנדרטאות ו'חללים שכולים' במרחב הגרמני-ישראלי

אלון קונפינו – זיכרון מבעבע מתחת לאדמה

חיים דעואל לוסקי – ארבעה מישורים לגרגור שניידר