קטיפה כחולה

לדעת רבים, הסרט קטיפה כחולה (1986) הוא יצירת מופת של הבמאי דייוויד לינץ'. זהו סרט שתפס מקום מרכזי בדיון על אודות הקולנוע הפוסטמודרני והצליח "להבריח" טכניקות אוונגרדיסטיות ממסורת הקולנוע האמנותי אל לב העשייה ההוליוודית המיינסטרימית.
ב"קטיפה כחולה" התגבשו הנושאים שבהם עוסקים סרטיו של לינץ': הרשע והאלימות הרוחשים מתחת לפני השטח הבנאליים של הפרוור האמריקאי, העולם האניגמטי האפל וטורד–השלווה המסתתר מאחורי המהוגנות הבורגנית, הפארודיה על ערכים משפחתיים מסורתיים, טשטוש הגבולות בין מציאות לפנטזיה, בין הנראה לנשמע, דיון מחודש ומקורי בסוגיית המבט הקולנועי לצד ההדחקות והחרדות המיניות, הבאות לידי ביטוי במראה המפחיד של עולם המבוגרים דרך נקודת המבט של ילד מתבגר. בתקופה שבה הוליווד העדיפה "ללכת על בטוח", הציע "קטיפה כחולה" אלטרנטיבה רדיקלית מפתה ומאיימת.
מייקל אטקינסון חושף בקריאה מעמיקה ומורכבת את המרקם העשיר של הסרט. הוא מנתח את "קטיפה כחולה" כביטוי האולטימטיבי לתמימות שעברה תהליך טראומטי, המאפיין את מהלך יצירתו של לינץ'; ככזה, מצליח הסרט לבטא את האווירה הפראית של התת-מודע האנושי בחדות מוחשית יותר מכל סרט לפניו או אחריו.
מייקל אטקינסון מלמד קולנוע באוניברסיטת לונג איילנד בניו יורק; כתב ביקורות קולנוע שהתפרסמו ב"ספין", "מוביליין", "פילם קומנט" וה"וילג' ווייס".