קסמו של ההיסוס הנבון

בשנות ה-60 של המאה ה-20 בני דור חדש של ישראלים חילונים, ילידי הארץ, החלו להטיל ספק
בשאיפה של הציונות החילונית להשתחרר מהשפעת היהדות הרבנית שנחשבה כשורש הרע של הגולה שהציונות באה לעקור מהעם היהודי. פריחת ההתעניינות בספרות חז״ל ובספרות פוסט-מקראית מדורות מאוחרים יותר, המכונה ״החזרה לארון הספרים היהודי״, התפתחה לראשונה בעיקר בין חברי הקיבוץ ופשטה בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 בין ישראלים ברחבי הארץ. באותו זמן החלו גם חלקים בציבור הדתי לבחון באור חדש אגדות חז״ל שהורדו במשך הדורות למעמד תרבותי נמוך בהשוואה לספרות ההלכה, והם הביעו את הערכתם ליחס הדיאלוגי בין הלכה לאגדה שגילו מחדש בספרות חז״ל. תחומי עניין של חילונים ודתיים באגדות חז״ל נפגשו במיוחד בסיפורי התלמוד המספרים על חיי חכמים בארץ ישראל ובבבל בתקופת הבית השני ובשנים שלאחר חרובן הבית.

ספר זה עוקב אחר ההתעניינות ההולכת וגוברת של ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 בסיפורי התלמוד. הספר מציג בפני הקורא מגוון רחב של פרשנויות מאת כותבים ישראליים, חילונים ודתיים, לסיפורי תלמוד נבחרים: הסיפורים על תנורו של עכנאי, רבי יוחנן וריש לקיש, ברוריה, רבי חייא בר אשי וחרותא, רבי עקיבא ובתו של בן כלבא שבוע וקמצא ובר קמצא. מפרשי סיפורים אלה מצאו  בהם יצירות סיפורת מעניינות ומהנות ומקורות יקרי ערך העשויים להעשיר את חייהם. הסיפורים עוסקים במצבים אנושיים אוניברסליים שכל קורא יכול להזדהות עמם, כמו נישואים, יחסים בין הורים לילדים, מאבקי כוח בין בני אדם והצלחות וכישלונות של אנשים המנסים לחיות חיים טובים.

פרופ׳ דוד יעקבסון מלמד בתוכנית ללימודי יהדות באוניברסיטת בראון, ארצות הברית;  מחקרו עוסק בעיקר ביחסה של הספרות העברית החדשה למקורות ישראל.  ספרו "משיבי הרוח: מרד ספרותי ורוחני במעוזי גוש אמונים" ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות (2013).