שאלות בסוציולוגיה

מהי סוציולוגיה? האם היא מדע כשאר המדעים? מה צריך להיות תפקידה בחברה? מהם יחסיה עם הפוליטיקה? מהן שיטותיה? מושאיה? האם אפשר להציע הסבר סוציולוגי לתופעות אינדיווידואליות, לכאורה, כמו הטעם, לתופעות תלויות זמן כמו הספרות או חולפות כמו האופנה? מה עומד ביסודם של יחסי השליטה בחברה? מאיזו בחינה השפה, הטעם, הפרקטיקות התרבותיות והספורטיביות, הם עובדות חברתיות השותפות ליחסי שליטה אלה? כיצד תורם בית הספר – מקום של קידום חברתי, כביכול – לשעתוק של יחסי השליטה? האם אפשר להסביר את המאגיה של העולם החברתי, הקובעת נתק בין קודש לחול, בין מומחים לחובבים, בין יוצרים לקהלם? ובכלל, מי יוצר את היוצרים? מהו תפקידם של האינטלקטואלים, כמומחי הדיבור, בעולם הזה? וכיצד יכולה הסוציולוגיה של האינטלקטואלים לחשוף את מגבלותיו האפיסטמולוגיות של המדע, בזמן כיבוש קולוניאלי, למשל?

פייר בורדייה עונה לכל השאלות הללו, ולרבות אחרות, בספר זה המקבץ הרצאות, סקירות, ראיונות בעיתונות ובכתבי עת פוליטיים או תרבותיים; שאלות-תשובות שנועדו לסוגי קהל מגוונים ביותר: סטודנטים, אינטלקטואלים, פעילים פוליטיים, חובבי אמנות ומוסיקה וקהל רחב, כמו גם חוקרים מומחים. מגוון הנושאים שבהם דן הספר, לצד סגנון הכתיבה בשפה שבעל פה, עושים אותו למבוא מצוין לסוציולוגיה של בורדיה, בבחינת סיכום נאמן לפועלו האינטלקטואלי הפורה בשנות ה-60 וה-70

בשאלות בסוציולוגיה (1984) ניתן למצוא הסברים והבהרות למושגי היסוד בתיאוריה של בורדייה (שדה, הביטוס, הון, השקעה וכו'); דיון בבעיות האפיסטמולוגיות והפילוסופיות אשר מדע החברה מעורר, לצד ניתוחים על אודות התרבות והפוליטיקה, האופנה וחיי האמנות, השביתה וההתאגדות, הספורט והספרות, השפה והמוזיקה. מעצם העובדה שהוא מאפשר גישה לעבודה הסוציולוגית בהתהוותה, הוא מזמין את הקורא לבסס שיטת חשיבה.

פייר בורדייה (1930-2002) נחשב לאחד מחשובי הסוציולוגים בעשורים האחרונים. בין ספריו החשובים: "ההיבדלות" (1979), "החוש המעשי" (1980), "הומו אקדמיקוס" (1984), "אצולת המדינה" (1989), "כללי האמנות" (1992), "התבוננויות פסקליאניות" (1997), "השליטה הגברית" (1998).

לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר ז'יזל ספירו מה-CNRS, פריז.