תסביך הסירוס

"המילה 'מין' (Sexe) מוצאה מ-secare, מסקציה (sexion). השם נושא, אם כן, את עקבותיו של חיתוך המפריד בין שני המינים ושולח אותנו לאנדרוגניות פרימיטיבית מיתית. אולם הסקציה, הסירוס, היא גם זו המפרידה את איבר המין מהגוף […] במובנו הצר, הסירוס הוא מניעה של אמצעי הרבייה […] מה שפרויד מתאר כתסביך הסירוס הוא תגלית חדשה לחלוטין ואחרת לגמרי. מדובר ביצירה נפשית הנולדת מהתפתחות המיניות הילדית, מהאיווי שהיא מעוררת ומהשלכותיו על הדמיון של הילד. לעתים קדם לה איום שבוטא על ידי האם או על ידי אחד מתחליפיה (אומנות, מטפלות) כדי להרתיע את הילד ולשדלו לוותר על העונג האוטו-ארוטי. אף על פי כן, גם אם מקור האיום בנשים, הרי הוצאתו לפועל של העונש מיוחסת לגברים: האב, הרופא וכו'."

מתוך "תסביך הסירוס"

בשורות אלו פותח אנדרה גרין דיון מעמיק ומרתק המוקדש כל כולו לבחינת המושג המוכר מראשית ימי הפסיכואנליזה כ"תסביך הסירוס". גרין מציג את חשיבות תסביך הסירוס בפרקטיקה ובתיאוריה הפסיכואנליטית, החל מפרויד וכלה בעבודותיהם של מלני קליין וז'אק לאקאן. הוא בוחן את יחסם של תיאורטיקנים אלו ואחרים למושג הסירוס ומציע דיון ביקורתי באופן שבו הם פירשו, התאימו ושיבצו אותו אל תוך השקפותיהם הייחודיות על אודות נפש האדם. את ההיבטים התיאורטיים הללו מפגיש גרין עם תובנות מהשיח הביולוגי ומהשיח האנתרופולוגי על הסירוס. מתוך כך, גרין בוחן גם את מקומו של הבן אל מול זה של הבת ביחס לסירוס, את מקומו של תסביך הסירוס ביחס לפתולוגיות השונות שהפסיכואנליזה בימינו מתמודדת עמה, כמו גם את חשיבותו העליונה כגורם מארגן של הסדר הנפשי והחברתי. מה פשרו של הסירוס? שואל גרין, האם ניתן להבינו באופן רחב יותר כמטפורה? ומה בין תסביך הסירוס לבין דרכו של אדם במעגל החיים והמוות?

תסביך הסירוס (1990) ראה אור לראשונה בסדרה הצרפתית לספרי מבואות: que sais-je? בהוצאת הספרים של האוניברסיטאות הפריזאיות.

אנדרה גרין (נולד 1927) הנו מחשובי הפסיכואנליטיקאים בצרפת בימינו. חבר בחברה הפסיכואנליטית בפריז, שימש גם כנשיא של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית.